סעדיה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

א.מבוא וטענות הצדדים

1.התובעת ריקי סעדיה (להלן: "התובעת"), חתמה ביום 7.7.99 על הסכם הלוואה לצורך לקיחת משכנתא עם הנתבע 2 בנק הפועלים (להלן: "הבנק"), ביחד עם בעלה המנוח אברהם סעדיה ז"ל (להלן: "המנוח" או "הבעל").

2.ככל רוכשי המשכנתא, נתבקשו בני הזוג סעדיה לבטח את ביתם וחייהם, את ביתם ב"ביטוח מבנה" ואת חייהם ב"ביטוח חיים". בעת נטילת ההלוואה, ערכו בני הזוג סעדיה ביטוח מבנה וחיים בחברת "כלל" ללא כל בעיה. ביטוח זה שולם כסדרו ללא תקלות עד לשנת 2004.

3.בשנת 2004, במטרה להוזיל את עלויות הביטוח ועקב פרסום מאסיבי באמצעי התקשורת, ביקשו בני הזוג סעדיה להעביר את ביטוח המשכנתא לחב' ביטוח "הראל", היא הנתבעת 1 (להלן: "הראל"). נציג סוכן הביטוח שהחתים את בני הזוג סעדיה על טופסי הצטרפות ל"הראל" הינו העד מר הרצל רודף שלום (להלן: "רודף שלום" או "נציג הסוכן").

4.תחילת הביטוח ב"הראל" נועדה לתחילת חודש פברואר 2004, במסגרת ההצטרפות הובטחו חודשיים חינם ללא פרמיה, ולפיכך התשלום החודשי השוטף הראשון היה מיועד להורדה מחשבון הבנק ביום 1.4.04. אכן, בתחילת חודש אפריל 2004 שולם מחשבון העו"ש של המנוח התשלום לביטוח מבנה. תשלום זה נוכה מידי חודש כסדרו ללא תקלות.

5.התשלום לביטוח חיים הורד מחשבון העו"ש בסך של כ-83 ₪, ומיד לאחר מכן הוחזר כזיכוי, היינו הוראת הקבע לביטוח חיים לא כובדה מסיבת "אין הרשאה". מכאן ואילך, חלוקים הצדדים לגבי השתלשלות האירועים. לגרסת התביעה, כבר בתחילת חודש יולי 2004, משנתקבלה התראה כי קיימת תקלה ב"הוראת הקבע", החתימם נציג הסוכן שנית על טפסי הוראת קבע, והם מסרו אותם לבנק וסברו כי התקלה תוקנה. משהתגלה כי לא תוקנה התקלה, פנה שוב המנוח לבנק ביום 13.9.04 וחתם על הוראת קבע נוספת, אלא שזו היתה מאוחרת מדי, שכן הפוליסה בוטלה בהעדר תשלומי פרמיה מאפריל ועד ספטמבר (6 חודשים).

6.מאחר והוראת הקבע החדשה מספטמבר לא כובדה בגלל ביטול הפוליסה, ניסה המנוח לבקש להתקבל מחדש לחיתום, אלא שבחודש דצמבר 2004 התגלה גידול בלבלב אצל המנוח ובקשתו לחיתום מחדש בינואר 2005 נדחתה. למרבה הצער, המנוח נפטר ביום 28.1.08 מבלי שהלוואתו היתה מבוטחת בביטוח חיים.

7.לטענת התובעת, הבנק התרשל בניהול טפסי הוראת הקבע, ומחמת רשלנות זו בוטלה פוליסת ביטוח החיים, והתוצאה היא העדר ביטוח בעת שנפטר המנוח. לטענת הבנק, מדובר ברשלנותה של התובעת ובעלה המנוח בלבד, הם לא מסרו הוראת קבע כנדרש ובזמן, לא עקבו אחר תשלומי הפרמיה, ואף לא שילמו את תשלומי הפיגור במועד כדי למנוע את ביטול הפוליסה, על אף התראות שנשלחו אליהם מהבנק ומחב' "הראל".

8.עוד ולחילופין, טוען הבנק כי ממילא אין קשר סיבתי בין העדר הביטוח לפטירת המנוח, שכן עקב תרמית והסתרת מידע של המנוח בעת מילוי הצהרת הבריאות לגבי מחלות תורשתיות וכרוניות מהם סבל עובר לחתימתו על הצהרת הבריאות, ממילא הפוליסה לא היתה תקפה או למצער התקבול שהיה מקבל היה נמוך מסכום הנקוב בפוליסה.

9.במהלך קדמי המשפט המאוחרים הגיעו ב"כ התובעת וב"כ "הראל" לכדי הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. פסק דין זה אם כן יתייחס אך ורק לתביעה כנגד הבנק בלבד. במהלך פרשת הראיות, זומן אף העד מטעם "הראל" להעיד, הצדדים חלוקים ביניהם עובדתית וגם משפטית.

ב.מחלוקת עובדתית

1.הוראת הקבע- האם בטופס אחד?

אחת המחלוקות בין הצדדים היא בשאלה העובדתית, האם הוראת הקבע שמילא המנוח עבור ביטוח המבנה היא בטופס אחד יחד עם ביטוח החיים או שמא מילא המנוח שני טפסים נפרדים. למחלוקת עובדתית זו חשיבות בבחינת רשלנות הבנק בטיפול בהוראת הקבע. אין מחלוקת בין הצדדים כי הוראת הקבע עליה חתם המנוח ביחס לביטוח המבנה קוימה ללא תקלה. לטענת התובעת, העובדה כי ביטוח המבנה הוקלד למחשב כסדרו וביטוח החיים נכשל בהקלדה והוראת הקבע כשלה, רובצת לפתחו של הבנק. לטענת הבנק, המנוח ורעייתו מעולם לא מסרו לבנק, ומעולם הראל לא העבירה לבנק הוראת קבע חתומה לביטוח חיים בזמן אמת. הוראת הקבע היחידה שהועברה היתה לביטוח מבנה, ואכן זו התקבלה וטופלה כנדרש. הוראת הקבע הראשונה והיחידה שנמסרה היא בספטמבר 2004 שהוגשה ע"י המנוח מאוחר מדי.

2.מה יותר פשוט היה מלטרוח ולבקש מארכיב הבנק ו/או מארכיב הראל להמציא עותק מהוראת הקבע שנתקבלה אצלם. על אף צו ביהמ"ש במסגרת הליכי קדם המשפט, הודיע הבנק כי הוראת הקבע המקורית שנתקבלה עבור ביטוח המבנה, שכאמור, הופעלה ללא תקלה, לא נמצאת.

עדת ההגנה מטעם הבנק הגב' ציפי יחיאב שימשה כמנהלת סניף שקמה בשנים מאוחרות לשנת 2004. הגב' יחיאב לא הכירה את התובעת והמנוח, ויכולה היתה להעיד על נהלים כלליים בלבד. יחד עם זאת, נשאלה ובצדק מספר פעמים – מדוע לא טרחה לבקש להמציא לה עותק מהוראת הקבע לביטוח מבנה, שהרי השאלה אם מדובר בטופס אחד או שניים נוגעת במהות הסכסוך.

העדה השיבה בעמ' 137 לפרו' מול שורה 23 כדלקמן:

"אני לא הבאתי את טופס הרשאה לחיוב חשבון כי לא דובר על זה, לא מדובר על מבנה. מדובר על הביטוח חיים".

אכן לא מדובר בביטוח מבנה, אך טענת הבנק כי נמסר טופס נפרד לביטוח המבנה בניגוד לגרסת התביעה. אם כך – טופס ההרשאה המקורי לביטוח המבנה רלבנטי וחשוב, אי המצאתו ואי בדיקה יסודית במחשב מי הפקיד שהקליד את הנתונים למחשב על פי תעודת הזהות (עמ' 152 לפרו' שורה 3-4), תשמש לרועץ לבנק.

3.מאחר ואין בפנינו עותק מקורי של טופס ההרשאה, כאשר לטעמי הבנק לא עשה את מירב המאמצים כדי לאתר טופס זה, אין מנוס אלא מלבחון עדויות אחרות כדי להתחקות אחר האמת.